חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הטרדה מינית בעבודה

תוכן עניינים

מחבר המאמר
אורי בוים
עורך דין ונוטריון
יצירת קשר

תוכן עניינים

התפטרות ממקום העבודה בשל הטרדה מינית – זכאות לפיצויי פיטורין?

ש' עבדה בחברה פרטית, התפטרה לאחר שהממונה עליה, הציע לה מספר פעמים הצעות עם גוון מיני ברור. האם היא זכאית לפיצויי פיטורים? האם מדובר במה שנקרא בשפה המשפטית התפטרות בדין מפוטר ?

החוק מחייב מעבידים לשלם פיצויים לעובדיהם במקרה של פיטורין, אך לא במקרה של התפטרות. עם זאת, קיימים מספר מקרים בהם גם אם העובד התפטר מיוזמתו, הוא זכאי לפיצויים.
לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ ג-1963, עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העסקתו או בשל נסיבות אחרות שגורמות לכך שאין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו-  העובד זכאי לפיצויי פיטורין.
בפסק הדין של פלונית נגד חברה אלמונית- ע ב 1597/02, נקבע כי גם הטרדה מינית תוך ניצול מרות ביחסי עבודה, יכולה להיחשב בגדר הסייג של ס' 11(א) ומאפשרת זכאות של פיצויי פיטורין, על אף שהעובדת היא שהתפטרה.

מה נחשב הטרדה מינית בעבודה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה?

בסעיף 7 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ ח-1988, נקבע כי במסגרת יחסי עבודה אסור למעביד או לממונה בטעמו לפגוע בעובד. כאשר אחת מן האפשרויות לפגיעה בעובד היא בהטרדה מינית. בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית מונים חמש התנהגויות שונות העולות בגדר הטרדה מינית:
1. סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני (לפי סעיף 428 לחוק העונשין).
2. מעשים מגונים (לפי סעיפים 348 ו349- לחוק העונשין).
3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני.
4. התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אותו אדם.
5. התייחסות מבזה או משפילה ביחס למיניותו של אותו אדם.

כאשר מדובר בניצול מרות ביחסי העבודה, אף אם העובד אינו מראה חוסר עניין בהצעות אלו,  ההצעות נכנסות לתוך ההגדרה של הטרדה המינית. כלומר, במצבים רגילים שאינם יחסי מרות בין עובד למעביד, המוטרד צריך להראות שסירב להצעות אלו.  אך במקרה של יחסי מרות בעולם העבודה, גם אם העובד לא התנגד כלל להצעות, הרי שההצעות עצמן מהוות הטרדה מינית. מכיוון שהנחת המחוקק היא כי כאשר יש יחסי מרות בין הצדדים, הסכמת העובד אינה הסכמה מלאה.

ישנם מספר לא מצומצם של פסקי דין שדנים במקרה של קשר רומנטי מתמשך בין מעביד לעובד, וכאשר הקשר הסתיים, פנה העובד לביהמ ש וטען לניצול יחסי מרות של המעביד.
לכן לא כל פעם שעובד יטען שעבר הטרדה מינית ע י מעבידו תוך ניצול יחסי מרות, ביהמ ש יקבל את תביעתו. ביהמ ש יצטרך לבחון אם אכן היה שימוש לרעה בסמכותו של הממונה, כדי להשיג את הסכמתו של העובד לביצוע המעשים.
נטל ההוכחה הראשוני הוא על המתלונן להוכיח כי היו מעשים שנופלים לגדר ההגדרה של הטרדה מינית ע י הממונה. משהוכיח המתלונן שמעשי הממונה נופלים בגדר הגדרה זו, הנטל עובר לכתפיו של הממונה לסתור את ההנחה של המחוקק שהמעשים היו תחת ניצול מרות.

כעת נחזור לדוגמא, ש' הצליחה להוכיח כי ההצעות שהממונה עליה הציע לה נכנסות לגדר ההגדרה של הטרדה מינית. שכן, הוא הציע לה הצעות חוזרות שהתמקדו במיניות שלה. כמו כן הממונה עליה לא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה ולא הצליח להוכיח שלא מדובר ביחסי מרות, אלא נקבע שניצל את יחסי המרות האלו על מנת להטריד מינית את ש'.  בית המשפט פסק כי ש' זכאית לפיצויי פיטורין מלאים למרות שהיא זו שהתפטרה.

יש לציין, הפסיקה רואה בניצול יחסי מרות גם יחסים אשר אין בהם יחסים ישירים.
לדוגמא:
מנהל אשר מקיים יחסי מין או מטריד מינית עובדת אשר אינה כפופה לו ישירות.

למשרד עורכי הדין אורי בוים, ניסיון רב בתחום עם ייצוג מוצלח אשר הסתיים לרוב מחוץ לכותלי בית המשפט.

מאמרים נוספים
עורך דין דיני עבודה

עורך דין דיני עבודה

הסדרת יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים, מטרתם העיקרית – הגנה על המעסיק / העובד וזכויותיהם. דיני העבודה כוללים מערכת זכויות

קרא עוד »
עורך דין עבודה במרכז

היתרונות בהתייעצות עם עורך דין עבודה במרכז

עורך דין לדיני עבודה מהמרכז

מה באמת חשוב לנו בבחירת עורך דין אשר ייצג אותנו בדיני עבודה ובכלל:

ייצוג מקצועי.
אוזן קשבת.
הבנת צרכי הלקוח.
עיסוק בתחום הרלוונטי.
ניסיון בתיקים דומים.
התמדה, נחישות.
היכרות עם פסיקת בתי המשפט בתחום.
ניסיון הופעה בבית המשפט ובבית הדין.
ניהול אישי של התיק ולא על יד עורך דין אחר או מתמחה.
נגישות המשרד לפגישות עדכון עם הלקוח

קרא עוד »
פיטורים בהריון

פיטורים בהריון

החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.

קרא עוד »

שימוע לפני פיטורים

העבודה היא חלק חשוב ומרכזי מחיינו.  אנו מבלים במקום העבודה את מרבית שעות היום והיא חלק מההגדרה העצמית והסטטוס החברתי שלנו. כאשר מעסיק מפטר עובד, הוא מזעזע את עולמו של העובד ולכן מהלך הפיטורים צריך להתבצע בהגינות רבה. כחלק מעקרונות שוק העבודה הבאים להגן על זכויות העובד, קמה הזכות לשימוע.

קרא עוד »

פיטורי עובדת במהלך הריון

החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.
מעביד המפר את החוק, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כספי גבוה ואף ניתן לתבעו בבית הדין לעבודה.

קרא עוד »
 העסקת עובד זר

העסקת עובד זר שלא בהתאם לייעודו

העסקת עובדים זרים שלא בהתאם לאשרת העבודה שניתנה להם, הפכה לתופעה נפוצה במדינת ישראל. ברוב המקרים מדובר בעובד זר שהגיע לעבוד בארץ על פי אשרה של עבודה בתחום החקלאות, הסיעוד, הבניין וכד', שמעבידו מסב אותו לעבודה במשק בית.

קרא עוד »
פיטורים כשלא כדין

פיטורים שלא כדין

כאשר מעביד מפטר את עובדו שלא כדין, בפני בית הדין לעבודה עומדות שתי אופציות, להצהיר על ביטול הפיטורים או לפסוק פיצויים.
בית הדין יחליט באיזו אופציה לבחור, בית הדין מבצע איזון בין האינטרסים של העובד והמעביד.

קרא עוד »
חוק פיצויי פיטורים

סעיף 14 – חוק פיצויי פיטורים

תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה והרווחה במידה ואושר.

 

 

קרא עוד »

תביעת פיצויי הלנת שכר

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר
בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל.

חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.
גובה הפיצויים לפי החוק, יהיה באחת משתי הדרכים הבאות, לפי הסכום הגבוה יותר-
אם שולמו פיצויי הפיטורים בין היום ה 16 לבין היום ה-30 שלאחר המועד לתשלום, הדין הוא הפרשי הצמדה עד ליום התשלום.
אם שולמו הפיצויים לאחר היום השלושים, הדין הוא הפרשי התמדה בתוספת 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה.

קרא עוד »
הלנת שכר

הלנת שכר – התיישנות הזכות לתביעת פיצויים – מה ניתן לעשות?

התיישנות הזכות לתביעת פיצויי הלנת שכר

בשל ריבוי מקרי הלנת שכר של עובדים, בעיקר בחברות המעסיקות עובדי קבלן, חוקק החוק הגנת השכר, תשי ח-1958. חוק זה אוסר על הלנת שכר לעובדים וקובע פיצויים בגין הלנת שכר, על מנת להרתיע מעבידים מלהלין את שכר עובדיהם. התביעה לפיצויים היא בין אם השכר שולם באיחור או בין אם לא שולם כלל. חובה על המעביד, על פי החוק, לשלם את שכרו של העובד עד היום התשיעי לחודש העוקב לעבודתו. אם לא שילם עד היום העשירי יחשב המעביד למלין את שכרו של העובד.

קרא עוד »

הטרדה מינית בעבודה

התפטרות ממקום העבודה בשל הטרדה מינית – זכאות לפיצויי פיטורין?
ש' עבדה בחברה פרטית, התפטרה לאחר שהממונה עליה, הציע לה מספר פעמים הצעות עם גוון מיני ברור. האם היא זכאית לפיצויי פיטורים? האם מדובר במה שנקרא בשפה המשפטית "התפטרות בדין מפוטר"?

קרא עוד »
דילוג לתוכן