חברת הביטוח מסרבת לשלם

אנשים רבים רוכשים פוליסות במטרה לבטח (להגן) על עצמם, משפחתם ביום פקודה.
המטרה המוצהרת של חברות הביטוח הוא ליצור מן סוג של עמוד תמיכה אלטרנטיבי בקרות מקרה ביטוח (הכוונה לנכויות, אובדן כושר, מחלה, תאונה מוות ועוד).

כבר בתחילה ראוי לציין כי לא תמיד הכותרות וההגדרות הולכות יחדו עם המצב בשטח.

 הפוליסות ככלל, מקיפות את כל תחומי החיים כמעט, מביטוח נסיעות בזמן הריון ועד לפוליסת ביטוח במקרה של מוות. כאשר מתרחש האירוע שנכנס בגדר מקרה הביטוח, יש להודיע מיד להודיע על האירוע לחברת הביטוח. זאת לפי סעיף 22 לחוק חוזה הביטוח, התשמ א-1981.
כמו כן, על פי החוק בקבלת ההודעה על האירוע, חברת הביטוח חייבת לפנות אל המבוטח כדי לחשב את גובה דמי הביטוח. חברת הביטוח מחויבת על פי חוק זה, לשלם את דמי הביטוח תוך 30 יום, כל עוד אין לה השגות לגבי הפוליסה. כלומר, אסור לחברת הביטוח להשהות את תשלום דמי הביטוח ללא סיבה מוצדקת (מומלץ לקרוא מאמר בנושא המצוי באתר תוך כמה זמן חלה החובה לשלם תגמולי ביטוח ).

חברות הביטוח פעמים רבות מסרבות מסיבות שונות לשלם את דמי הביטוח. סיבות נפוצות לחוסר הסכמה של חברות הביטוח לשלם את דמי הביטוח הן למשל, טענת חברת הביטוח כי המבוטח לא עמד בתנאי הפוליסה שעליה חתמו הצדדים. טענה נוספת היא בטלות חוזה הפוליסה בשל חוסר תשלום מצד המבוטח, בשל בקשת המבוטח לבטל את החוזה או בשל פקיעת התוקף של החוזה. עוד טענה נפוצה היא כי המבוטח הסתיר מחברת הביטוח פרט חיוני, אשר יש בו להשפיע על עלויות הפוליסה. טענה נוספת שהופיעה בבתי משפט בעניין זה, היא כי המבוטח אשם באופן מלא או חלקי באירוע ולכן אין חברת הביטוח צריכה לשלם את מלוא/כל דמי הביטוח.
חברת הביטוח אינה יכולה לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ א-1981, לדחות את הבקשה לדמי ביטוח ללא טענות מנומקות. במקרה כי חברת הביטוח מסרבת לשלם את דמי הביטוח בחוסר תום לב.

לפי סעיף 28א' לחוק, בית המשפט יכול לפסוק ריבית עונשית לחברת הביטוח. ריבית עונשית זאת יכולה להגיע עד לסכום של פי שלוש מסכום הריבית הקבועה בחוק (חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ א-1961.

בפסק הדין, פלטיניום אוטו קלאס נ' הפניקס חברה לביטוח בע מ, ת א 598-09, אנו רואים דוגמה למקרה שבו חברת הביטוח, מסרבת לשלם את דמי הביטוח למבוטחת בנימוק שהיא הפרה את תנאי הפוליסה.
חברת פלטיניום אוטו קלאס עוסקת במכירת אביזרי מיגון לרכב ויש לה סניפים באשדוד ובאשקלון. במאי 2007 פרצו לבית העסק באשדוד פורצים ולקחו ציוד רב. הפריצה לבית עסק בוצעה באמצעות שבירת קיר השירותים. החברה הודיעה למשטרה ולחברת הביטוח. חברת הביטוח שלחה שמאי, ולאחר שהתייעץ עם רואה החשבון הוציא חוות דעת על שווי ערך הסחורה שנגנב בחנות.
לאחר מספר חודשים שלחה חברת הביטוח מכתב דחייה לחברה, וסירבה לשלם את שווי הסחורה שנגנבה, על פי הסכום שבחוות דעתו של השמאי. הסירוב נומק בכך שלטענת חברת הביטוח, תנאי המיגון שנדרשו בפוליסה, לא קוימו על ידי החברה. החברה טוענת מנגד, כי לפני שנחתמה הפוליסה עם חברת הביטוח, חברת הביטוח קבעה כי החברה עמדה בכל דרישות המיגון שבפוליסה. עדות לקיום דרישות המיגון יש במסמכי חברת חאש , חברת השמירה אשר מערכת האזעקה בבית העסק באשדוד מחובר למוקד שלה.
חברת הביטוח הביאה מטעמה מומחה, שבחוות דעתו סתר את עצמו. בסעיף מסוים בחוות הדעת אמר שהחברה לא התקינה אמצעי מיגון בשירותים כפי שנדרשה ובסעיף אחר אמר שהיו אמצעי מיגון באותו מקום ממש. הסתירה לא הוסברה על ידי חברת הביטוח.
במקרים מיוחדים, ישנה רשות לשופט בבית המשפט להעלות שאלות בעצמו ולא רק להסתמך על כתבי הטענות של הצדדים. שופט יכול לעשות כן, כאשר הוא רואה שיתכן שיגרם עיוות בדין ללא התערבותו. השופט בתביעה זו, טוען שזה אחד מאותם מקרים מיוחדים. הוא העיר לחברת הביטוח, כי לפי הפוליסה וגם לפי הסכמים מאוחרים (לפני הפריצה), אין דרישה של חברת הביטוח למגן את חדר השירותים. כמו כן, הם אפילו לא בדקו אם התנאים שהם כן מבקשים בפוליסה התקיימו. לפי הפסיקה, הנטל להוכחת אי קיום תנאי הפוליסה, מוטל על חברת הביטוח. חברת הביטוח אפילו לא נסתה להוכיח את אי קיום אחד מתנאי הפוליסה. זאת מכיוון שהיא התרכזה בתנאי שלא קיים בפוליסה כתנאי שיפטור אותה מהאחריות לנזקי הפריצה של החברה (בעגה משפטית, תניית פטור).
יתר על כן, חברת הביטוח ניסתה אף בדרך אחרת בשלב סיכומי הצדדים, לדחות את תביעת החברה לדמי ביטוח. חברת הביטוח טענה שבגלל שהחברה שיקרה לגבי כך שהתקינה גלאי בשירותים, חברת הביטוח פטורה מדמי ביטוח, על פי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ א-1981. השופט אומר כי לא רק שהטענה הזאת הועלתה רק בשלב הסיכומים, דבר שאסור לפי תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ ד-1984. אלא שטענה זו נסתרת על ידי ראייה שהביאה חברת הביטוח עצמה. במכתב מחברת חאש   שהביאה חברת הביטוח, מצוין כי יש גלאי בחדר השירותים של בית העסק.

טענה נוספת שמביאה חברת הביטוח לדחיית התביעה לדמי ביטוח, היא כי החברה לא העמידה בפניה את בית העסק באשקלון על מנת שתוכל לבצע ספירת מלאי ולהעריך נכונה את הנזק שנגרם לבית העסק באשדוד. החברה מכחישה שסירבה לשתף פעולה עם חברת הביטוח, וטוענת שאף העמידה לרשות חברת הביטוח צוות שיעזור לה לבצע את ספירת המלאי הזו. כמו כן, טענה זו של חברת הביטוח, שהחברה לא הסכימה לבצע ספירת מלאי, צצה חודשיים לאחר האירוע. רואה החשבון של החברה מעיד בחקירה נגדית שהוא לא שמע את בקשתה של חברת הביטוח לספירת מלאי ישירות מחברת הביטוח וכן כי הבקשה הופיעה כשבועיים לאחר הפריצה. רואה החשבון מסביר כי אין לספירת מלאי שלא מתבצעת צמוד לפריצה תוקף. השופט פוסק כי חברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב, משום שהיתה צריכה להבהיר באופן שלא משתמע לשתי פנים לחברה, כי עליה לבצע ספירת מלאי בסניף באשקלון, וכן להבהיר מה יקרה אם לא תקיים דרישה זו. בכך הפרה גם חברת הביטוח את סעיף 23(א) לחוק חוזה הביטוח התשמ א-1981, משום שלא פעלה מיד לאחר הפריצה וביררה את שווי הנזק. כמו כן חברת הביטוח הכניסה את חברה למצב שבו היא לא יכולה לדעת בדיוק מה גובה הנזק מהפריצה.
השופט דוחה את טענות חברת הביטוח ומקבל את התביעה של החברה. השופט פוסק שחברת הביטוח צריכה לשלם סכום של 167,792  ש ח לחברה וזאת לפי הערכת נזק של שמאי חברת הביטוח. הערכה זו מקובלת גם על החברה וגם על רואה החשבון של חברת הביטוח. כמו כן, הוא פוסק לטובת החברה, ריבית עונשית מיוחדת, שלפי סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח- התשמ א,1981, ניתן לפסוק אותה במקרה שחברת הביטוח נוהגת שלא בתום לב. השופט קובע שחברת הביטוח התנהגה בחוסר תום לב ולכן קובע ריבית מיוחדת בגובה של פי 1.5 מהריבית הקבועה בחוק.

ארע לכם אירוע והביטוח מסרב לשלם ? אל תרימו ידיים מקבלת דמי הביטוח ותקבלו את גזר הדין. התייעצו עם עורך דין מקצועי עם ידע וניסיון בתביעות ביטוח, לוודא שחברת הביטוח אינה משתמשת בכוחה על מנת להימנע מתשלום שהיא חייבת לכם.