מה קורה בפועל כאשר חברת הביטוח צריכה לשלם בגין נזק והצ'ק משום מה לא מגיע ?
תוך כמה זמן חלה חובה על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח ?
להלן מספר דוגמאות:
טרם עברו 30 ימי עבודה, לא כולל שישי שבת.
היו באמצע חגים.
המנהל האחראי מי שצריך לאשר בחו ל/נעדר מהמשרד.
חסרים מסמכים.
החומר לא הועבר על ידי השמאי.
הוצאנו לכם מכתב הסבר (אבל לא ווידאנו שקיבלתם וברור שמכתב לא נשלח בדואר רשום).
מערכת המחשוב קרסה.
המחשב נפל.
המדפסת של הצ'קים התקלקלה.
למען האמת:
יכולנו לכתוב הררי דפים על היצירתיות של חברות הביטוח, ראוי לציין שקיימים מקרים של צדיקים בסדום אך לראותם יש להתחמש בפנסים מיוחדים.
לפנינו פסק דין של בית המשפט העליון בראשות השופט כבוד המשנה לנשיא ריבלין (בדימוס), אשר עשה אחת ולתמיד סדר, מתי על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח ?
הנושא נדון בע א 7298/10.
עסקינן בערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
מדובר בחברה אשר הפעילה במשך 7 שנים את מסעדת אחד העם 28 בתל אביב. נערכו שני ניסיונות הצתה למסעדה, הניסיון השני צלח, והמסעדה נשרפה כליל.
במסגרת חוזה השכירות עם בעלי הנכס, הוסכם כי קיימת אופציה לבעלי המסעדה להאריך את השכירות בחמש שנים נוספות וכן, שבעלי המסעדה מחויבים לבטח את הנכס.
עד למועד ההצתה המסעדה בוטחה ב הדר חברה לביטוח בע מ .
לאחר ניסיון ההצתה הראשון סוכם כי יוצב שומר וחברת הביטוח תישא בעלות הצבת השומר.
בליל ההצתה השני, כאשר המסעדה הוצתה כליל, התברר בדיעבד כי השומר לא היה במקום.
לאחר ההצתה השניה מיהרה חברת הביטוח והודיעה לבעלי המסעדה כי פוליסת הביטוח שלהם תבוטל לאחר חודש ימים.
בעלי המסעדה לא הצליחו לבטח את המסעדה בחברת ביטוח אחרת. ולכן, בשלב מסויים הודיעה בעלי הנכס כי הסכם השכירות מבוטל. שכן אין ביטוח בפועל.
שלושה חודשים לאחר השריפה וכחודשיים לאחר הגשת תביעת תגמולי הביטוח, שולם סכום של 316,509 ₪ לבעלי המסעדה שנשרפה. חברת הביטוח הביטוח ציינה שמדובר בסכום שאינו שנוי במחלוקת.
יש לציין כי מבנה המסעדה היה מבוטח פעמיים. קרי: על ידי בעלי הנכס ועל ידי בעלי המסעדה. לפיכך, הגיעו להסכם כי בעלי הנכס יקבלו את הפיצוי בגין נזקים למבנה ובמועד קבלת הפיצוי יעבירו בעלי הנכס 102,500 ₪ לבעלי המסעדה, פיצוי על השקעותיהם.
ביום 11.1.2005 הגישו בעלי המסעדה תביעה בסך 7,441,932 ש ח לבית המשפט המחוזי. במסגרת התביעה נתבעו תגמולי ביטוח על פי הפוליסה בגין נזקים לתכולה (בנוסף לסכומים ששולמו), בגין נזקים למבנה ובגין אובדן רווחים על פי הפוליסה. בנוסף, נתבעו פיצויים עבור אובדן רווחים עתידיים עד לתום תקופת האופציה.
בית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח נוספים, בית המשפט קבע כי פוליסת הביטוח כוללת סעיף כינון ולפיכך המערערת מחויבת לשלם פיצויים בגין ערך הציוד שהמשיבה הייתה רוכשת כחדש, ולא רק פיצויים בגין הנזק הממשי (ערך הציוד שנשרף כמשומש).
בית המשפט קבע כי פוליסת הביטוח כוללת סעיף כינון ולפיכך המערערת מחויבת לשלם פיצויים בגין ערך הציוד שהמשיבה הייתה רוכשת כחדש, ולא רק פיצויים בגין הנזק הממשי (ערך הציוד שנשרף כמשומש) .
בית המשפט קבע כי חברת הביטוח השתהתה בתשלום תגמולי הביטוח וחייב אותה לשלם תוספת פיצוי בגין השיהוי.
כמו כן נקבע, שאי תשלום סכום הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת בזמן גרם לשיהוי בשיפוצים ולכך שחברת הביטוח סירבו לבטח מבנה שאינו קיים.
המשמעות היתה שהעדר ביטוח גרם לכך שהחברה שהינה בעלת הנכס ביטלה את הסכם ההתקשרות עם שוכרי המסעדה.
כפועל יוצא מהאמור לעיל, קבע בית המשפט המחוזי כי המערערת תרמה לאובדן עסקה של המשיבה, וכפועל יוצא לאובדן המוניטין והרווחים העתידיים של המסעדה
המסעדה פעלה כשבע שנים ומדי שנה רשמה עליה ברווחיה.
בגין הפסד רווחים עתידי בית המשפט קבע פיצוי של 2,418,168 ₪.
בערעור נקבע כי תשלום תגמולי הביטוח על ידי חברת הביטוח בקרות הנזק אינו חיוב משני אלא החיוב העיקרי המוטל על מבטח.
זאת אומרת, אי תשלום תגמולי הביטוח בזמן (תוך 30 יום) הינו הפרה של חוק חוזה הביטוח.
סעיף 27 לחוק חוזה ביטוח. הסעיף קובע שני מועדים אפשריים לתשלום תגמולי הביטוח: תגמולי ביטוח ישולמו על ידי המבטח תוך 30 יום ממועד שהיו בידיו המידע והמסמכים הדרושים לשם בירור חבותו (הרישא לסעיף 27), ותגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 יום ממועד שנמסרה תביעה לפי סעיף 23(א) והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים (הסיפא לסעיף 27)
בית המשפט העליון מסתמך על קביעתו של בית המשפט המחוזי ומציין כי חברת הביטוח השהתה את תשלום תגמולי.
על פי דברי בית המשפט העליון, חברת הביטוח ידעה היטב כי יהיה קשה לבטח את הנכס במצבו והיתה צריכה להקפיד הקפדה יתרה ולשלם במועד את תגמולי הביטוח אשר אינם שנויים במחלוקת.
בית המשפט העליון קבע כי ביטוח הפוליסה הותיר את בעלי המסעדה ללא ביטוח, וחשף אותה לטענת הפרה מצד בעלי הנכס.
כתוצאה מכך נאלצו בעלי המסעדה לסגור את המסעדה ולפנות את הנכס.
מתקיים קשר סיבתי בין עיכוב תשלום תגמולי הביטוח על ידי המערערת לבין סגירת עסקה של המשיבה בסופו של יום.
הנה כי כן, קביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי כי תגמולי הביטוח לא שולמו במועד שנקבע בסעיף 27 לחוק חוזה ביטוח נטועה היטב בעובדות המקרה ואינה מקימה עילה להתערבותנו
בית המשפט העליון מציין כי עיכוב בתשלומי תגמולי הביטוח הינו הפרה של חוק חוזה הביטוח ומותר להתנות על התשלומים אך ורק לטובת המבוטח.
פסק הדין ארוך ומורכב ובמאמר זה היה חשוב להבליט את קביעותיו של בית המשפט העליון לעניין מועד תשלום תגמולי הביטוח.
מיותר לציין כי חברות הביטוח לא תמיד (או תמיד לא) נוהגות לשלם את תגמולי הביטוח על פי החוק והנה בית המשפט העליון הרים את הכפפה וקבע את מה שהיה תמיד ידוע וכתוב בחוק, אך לא תמיד מקויים על ידי חברות הביטוח.
בתביעות כספיות בסכומים בינוניים ומעלה מומלץ להעזר בעו ד מקצועי מתחום הביטוח אשר זהו תחום עיסוקו.
עו ד אורי בוים עבד בעבר בחברות הביטוח ושימש במספר תפקידי פיקוח וניהול. כיום משרד עו ד מייצג תובעים כנגד חברות הביטוח.
הנכם מוזמנים ליצור קשר ולתאם פגישה אישית עם עו ד אורי בוים.
