החוק אשר מפרט את זכויות האישה בהריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות הינו חוק עבודת נשים.
חוק עבודת נשים בא לבסס את השוויון בין המינים כאשר ביסודו קיימת התפיסה כי האישה היא המופקדת על הבית, גידול וטיפול בילדים. לכן, נדרשת מערכת חקיקתית אשר תדע להגן על האישה ולהעניק לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה.
מעביד המפר את החוק, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כספי גבוה ואף ניתן לתבעו בבית הדין לעבודה.
זה המקום לציין, כי לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון במקרה של פיטורים בהריון וכן בית הדין לעבודה מוסמך לפסוק פיצויים של עד 150% משכר העובדת.
במאמר זה נסקור את הפיצוי לו זכאית אישה עובדת כאשר מפוטרת בתקופת ההריון.
סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים קובע כי לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהיריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה… הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות .
מדובר בלשון ברורה של החוק, כאשר העובדת בהריון והמעביד מעוניין לפטרה, עליו לפנות למשרד התמ ת ולקבל היתר לפיטורים.
לא פנה המעביד לקבל אישור לפיטורים, לא פעל בהתאם לחוק !
הפניה למשרד התמת אינה תלויה בידיעתו של המעביד על דבר ההריון. המשמעות הינה גם אם ידע המעביד או לא ידע אודות ההריון, אסור לו לפטרה ללא היתר ובלבד שבשעת הפיטורים היתה העובדת בהריון.
חוק עבודת נשים נחשב ל חוק מגן ולכן פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים נחשבים כבטלים מעיקרם.
חשוב לציין, כי ההגנה חלה עד תקופת הלידה ובנוסף 60 ימים לאחר חופשת הלידה ו-30 יום הודעה מוקדמת.
סעיף 13 א'(1) לחוק עבודת נשים קובע כי בית הדין רשאי לפסוק פיצויים בגין הפרת החוק אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין . סעיף 13 א'(ב)(1) לחוק עבודת נשים קובע כי פיצויים לעובדת שפוטרה בניגוד להוראת סעיף 9 לא יפחתו מ – 150% מהשכר שהיה מגיע… במהלך התקופה המזכה , אלא אם ימצא בית הדין טעם מיוחד המצדיק זאת.
ישנם מקרים בהם אפשר לפסוק פיצוי נוסף בגין הפרתו של חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.
חשוב לציין, כי קיימות מספר הלכות ופרשנויות לגבי חישוב הפיצוי בגובה 150%.
לדוגמא:
הפיצוי בגובה 150% מהשכר בתקופה המוגנת אמור לשקף את כלל הרכיבים הנפסקים דרך כלל בגין פיצוי ממוני, כאשר הפיצוי הלא ממוני אמור להתווסף לכך במקרים המתאימים. לפי דרך פרשנות אחרת, הפיצוי המינימאלי בגובה 150% מהשכר בתקופה המוגנת כולל בחובו את כלל הרכיבים הנפסקים דרך כלל לפי הפסיקה, לרבות פיצוי בגין נזק לא ממוני. תיאורטית, תיתכן גם דרך פרשנית נוספת, לפיה הפיצוי בגובה 150% מהשכר בתקופה המוגנת נועד לשקף רק את רכיבי הפיצוי שאינם ממוניים, ואליו יתווסף הפיצוי הממוני כפי שחושב לפי הפסיקה שקדמה לתיקון.
כפי שהננו רואים, הנושא מורכב ושזור סעיפים רבים עם פרשנות שונה. לכן, חשוב לבחון בצורה מקצועית כל סעיף וסעיף ומה אפשרויות הפיצוי בגינו.
כל מקרה הוא שונה ולכל מקרה ישנם סממנים הייחודיים רק לו.
נשים בהריון יש להן זכויות, מדובר בחוקי מגן קוגנטיים אשר לא ניתנים להתניה או ביטול.
מומלץ לבדוק היטב כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה אשר לו ניסיון בתחום כמו עו"ד אורי בוים.
