ביום 30.12.2007 חתם שר התמ ת דאז, מר אלי ישי, על צו הרחבה פנסיה חובה. צו זה מחיל את הוראות ההסכם שנחתמו בין הסתדרות העובדים החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, על כלל העובדים במשק החל מיום 01.01.2008.
מי זכאי לפנסיה
לפי צו הרחבת פנסיית חובה, כל עובד בישראל, מגיל 20 לנשים ומגיל 21 לגברים, זכאי להסדר מקיף של פנסיה. פירוש הדבר הוא כי המעביד חייב להפקיד אחוזים קבועים (ראו בטבלה בתחתית המאמר) ממשכורתו של העובד לטובת הסדר פנסיוני, שיכלול גם ביטוח נגד מקרה של נכות או מוות.
ההסדר חל על כל עובד, כל עוד הוא לא מבוטח בהסכם מיטיב. כלומר, כל עוד העובד אינו מבוטח בהסכם פנסיוני שאחוזי ההפקדות המוסכמים בו גבוה מאחוזי ההפקדה הקבועים לפי הצו.
החל מ-2009, חובת הביטוח הפנסיוני חלה על כל עובד שהשלים שישה חודשים במקום עבודתו. העובד זכאי, תוך 60 יום מאז החלה תקופת ביטוחו, להודיע בכתב למעבידו באיזו קרן פנסיה או קופת גמל הוא בוחר שיבטחו אותו, כל עוד הן כוללות כיסוי למקרים של מוות ונכות. במידה והעובד לא בחר בהסדר פנסיוני תוך 60 יום הוא יבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה. במידה ויש לעובד הסדר פנסיוני קודם, הזכאות להפרשת כספים לפנסיה תהיה החל מהיום הראשון, כאשר ההפרשה הראשונה תתבצע שלושה חודשים לאחר תחילת עבודתו באופן רטרואקטיבי.
הפקדות לפנסיית חובה
באוגוסט 2011 נחתם על ידי שר התמ ת, מר שלום שמחון, צו הרחבה נוסף לפנסיה שמטיב אף יותר את תנאי ההסכם הקודם, כך ששיעורי ההפקדות לפנסיה יגדלו בכל שנה עד לשנת 2014. כך שבשנת 2014, הפקדות לפנסיית חובה יגיעו ל-17.5% מהשכר (ראו בטבלה בתחתית המאמר).
חובת הביטוח חלה על השכר המשולם בפועל לעובד או על השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך יותר. השכר המבוטח כולל את השכר הבסיס וכל ההטבות הקבועות להן זכאי העובד, לפי חוק פיצויי פיטורין, התשכ ג-1963. התשלום של המעביד לפי צו הרחבה זה הוא במקום פיצויי הפיטורין לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. במידה והמעסיק מעונין להפריש מעבר לקבוע בצו, המעסיק יוכל להחליט אם הוא רוצה להחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. המעביד יכול להשלים את פיצויי הפיטורים עד לגובה של 8.33% ולהפרישם לקופת גמל אישית או קופת גמל לקצבה.
החלת סעיף 14
במקרה התפטרות העובד, המעביד לא יכול למשוך חזרה את פיצויי הפיטורים שהפריש, והעובד יכול לקבל את הכספים האלו, כאשר יגיע לאירוע מזכה. אירוע מזכה יחשב מוות, נכות או פרישה לגמלאות אחרי גיל 60.
צו הפנסיה מקבל את תוקפו מכוח חוק ההסכמים הקיבוציים, התשכ ז-1957. סעיף 19 לחוק קובע, כי הוראות שנקבעו בהסכם קיבוצי, נחשבות לחלק מחוזה העבודה של העובד מול המעביד. על כן, ההוראות של צו ההרחבה של פנסיה חובה הן חלק מהחוזה האישי של כל עובד. לפי סעיף 20 לחוק ההסכמים הקיבוציים, לא ניתן להתנות על הוראות של צו הרחבת הפנסיה, משום שלא ניתן להתנות על זכויות הניתנות לעובד מתוקף הסכם קיבוצי. אף אם העובד עצמו מסכים שלא יפרישו לו הפרשות לקרן פנסיה, אין המעביד יכול לעשות כן והוא יישא במלוא האחריות אם יעשה כך.
הלנת שכר
איחור של מעביד בהפקדה של דמי ביטוח הפנסיה מעל ל-30 יום מהווה הלנת שכר, לפי סעיף 16(ג) לחוק הגנת השכר, תשי ח-1958. כלומר המעביד יחשב מלין, אם ניכה את דמי הביטוח משכר העובד אך לא העביר אותם במועדם לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח. במקרה כזה, על פי פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, אפילו העובד עצמו יכול לתבוע את המעביד המלין (ולא רק חברת הביטוח), כי כאשר הוא מלין את שכרו של העובד, הוא מרוויח ריבית על חשבון כספו של העובד. עם זאת, צו ההרחבה הינו הסכם ולא נמצא במעמד של חוק ועל כן, אי הפקדה של המעביד אינה מהווה עבירה פלילית, אך מעביד מלין חשוף לסנקציות שיוטלו עליו על ידי משרד התמ ת.
שיעורי ההפקדות צו פנסיה חובה
החל מיום הפקדות מעביד הפקדות עובד הפקדות מעביד לפיצויים סה כ
1.1.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5%
1.1.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5%
1.1.2010 2.5% 2.5% 2.5% 7.5%
1.1.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10%
1.1.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.5%
1.1.2013 5% 5% 5% 15%
1.1.2014 6% 5.5% 6% 17.5%
צו פנסיה חובה – נקודות חשובות
1. יש לבדוק בתלוש השכר בגין אילו רכיבי שכר מפריש המעביד לפנסיה.
2. חובה להתייעץ לפני עריכת הפנסיה בעניין מסלולי הפנסיה. קיימים מספר מסלולים כאשר השוני ביניהם הוא בחיסכון ובכיסוי לשארים ונכות.
3. בדקו את אחוזי ההפרשה, האם הם בהתאם לצו.
4. יש לבקש בתום כל שנה אישור מחברת הביטוח לגבי הפקדות לפנסיה אשר בוצעו בפועל.
5. במרבית קרנות הפנסיה ביטוח הנכות לוקה בחסר ומתקזז עם ביטוח לאומי, יש לבדוק נושא זה, כולל ההגדרה המשפטית.
מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מנוסה להתאמת הכיסוי הביטוחי.
תחום הביטוח והפנסיה הינו תחום מרכזי במשרד עו ד אורי בוים,
הנכם מוזמנים להעריך סיכויי תביעתכם, התקשרו ישירות לעו ד אורי בוים.
