עסקינן במקרה בו המעסיקה (המעביד) החליטה כי העובדת אינה זכאית לאותן פיצויי פיטורים לעובדת אשר נצברו בחברת הביטוח וביקשה אותם בחוזר בעת סיום יחסי עובד מעביד.
חברת הביטוח מיהרה להחזיר את כספי הפיצויים למעסיקה (שירות מעולה).
להלן הסיפור המלא:
גב' אפק פוטרה מעבודתה כמנהלת בחברה, לאחר פיטוריה הגישה דרישה למעסיקיה לקבלת פיצויי פיטורים. דרישתה לא מולאה. אי לכך, פנתה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד המעסיקה
המעסיקה מצידה, הגישה תביעה להפרת אמונים כנגד גב' אפק. בהמשך, פנתה לחברת הביטוח חברה אחרת בטענה שהינה חברה משפחתית הקשורה למעסיק וביקשה כי כספי הפיצויים יוחזרו למעסיקה, היות וגב' אפק אינה זכאית לפיצויי פיטורים. לבקשה צירפה טופס בקשה ושיפוי,
לאחר 10 ימים העבירה חברת הביטוח את כספי הפיצויים למעסיקה. גב' אפק התלוננה בפני המפקח על הביטוח.
בשימוע אשר נערך לחברת הביטוח, הוחלט כי על חברת הביטוח לשלם לגב' אפק את כספי הפיצויים.
בקליפת אגוז ניתן לומר כי חברת הביטוח שחררה את כספי הפיצויים לא בהתאם לחוק (חוק פיצויי פיטורים) וכן לא נקטה בפעולות נוספות על מנת לוודא כי גב' אפק איננה זכאית לכספי הפיצויים.
עוד נאמר בהחלטה :
ששחרור הכספים על סמך הצהרת המעסיק בלבד מהווה הפרת חובת תום הלב, וחובות הזהירות והנאמנות.
בנוסף, חברת הביטוח טענה להתיישנות (בתביעות ביטוח ההתיישנות הינה 3 שנים) אך גם טענה זו לא נתקבלה מאחר ומדובר בהתיישנות לגבי רכיב הריסק ולא לגבי כספי החסכון.
המפקח על הביטוח המשיך וטען, כי כלל אינו כפוף לחוקי ההתיישנות ואם התיישנות זו תחול הרי תחול היא מתאריך מתן פסק הדין. המפקח על הביטוח פעל בצורה אקטיבית ובהתאם לחוק.
קרי:
חוק הפיקוח עוסק ביחסי מבטח-מבוטח, ותכליתו להגן על המבוטח מפני כוחו של המבטח ולאזן את אי-השוויון ביניהם, כחוק צרכני מובהק
למפקח על הביטוח סמכות רחבה על מנת להגן על הציבור המבוטחים ולהכריע במחלוקות והפעם בהחלט פעל בהתאם. לאחר שמיעת הצדדים החליט כבוד השופט בן-ציון גרינברגר כי אינו מוצא לנכון להתערב בהחלטות המפקח עלהביטוח ודחה את ערעורה של חברת הביטוח. חברת הביטוח לא הוכיחה כי נפל פגם בהתנהלותו של המפקח על הביטוח.
המפקח הינו גוף רגולטורי אשר בין יתר תפקידיו אמון על הגנתו של ציבור המבוטחים.
סעיפים 60 – 62 לחוק הפיקוח עוסקים בסמכות המפקח: 60. (א) המפקח יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בעניני ביטוח;
לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ ח-1998, יחולו גם הוראות סימן ח' לפרק האמור ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.
(ב) המפקח לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.
61. (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה למפקח, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות. (ב) המפקח יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה. 62.
(א) מצא המפקח שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
לא אחת אנחנו פונים לחברות הביטוח בבקשות מידע ו/או תביעות ו/או כל נושא אחר, ומקבלים תשובות לא ברורות ולא כל כך מובנות. לא בכדי מנסים אותם אנשים מכובדים להשתמש בשפה ובמילון מונחים לא ברור.
במקרים רבים, מנסים לפטור אותנו בתשובות לקוניות ולא רציניות.
יש מה לעשות !
מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע אובייקטיבי כמו עורך דין תאונות עבודה ולעמוד על זכותכם לקבל את השירות והטיפול הראוי מחברת הביטוח.
(עש א 23659-05-12 הפניקס חברה לביטוח בע מ נ' מדינת ישראל באמצעות משרד האוצר אגף שוק ההון ביטוח וחסכון)