ס' 14 לחוק פיצויי פיטורים תשכ ג-1963:
תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה והרווחה במידה ואושר.
ס' 14 לחוק קובע שתי חלופות, שבהתקיים אחת מהן תשלומי מעביד לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, מהווים תחליף לחובתו של המעביד לתשלום פיצויי פיטורים;
האחת – בהסכם קיבוצי החל על העובד והמעביד והקובע שהתשלום הנ ל פוטר את המעביד כאמור.
השניה – בדרך של אישור שר התמ ת (לשעבר שר העבודה והרווחה).
מטרתו של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים היא למנוע באותם מקרים שבהם קיים הסכם קיבוצי, או שניתן צו כאמור ע י שר התמ ת, נטל כפול על המעביד וזכיה כפולה בפיצויי פיטורים ע י העובד.
מודגש כי המעביד אינו פוטר עצמו מתשלום פיצויי הפיטורים, בשל כך בלבד שהוא משלם התשלומים לקופת תגמולים או לקרן פנסיה וכו'. הקובע הוא שהתשלום הנ ל נקבע כפוטר אותו בהסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או שהתשלום אושר בצו ע י שר התמ ת ובמידה שאושר.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ ג- 1963 (1) (להלן – החוק), אני מאשר כי תשלומים ששילם מעביד החל ביום פרסומו של אישור זה, בעד עובדו לפנסיה מקיפה בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ ד- 1964(2) (להלן – קרן פנסיה), או לביטוח מנהלים הכולל אפשרות לקצבה או שילוב של תשלומים לתוכנית קיצבה ולתוכנית שאינה לקיצבה בקופת ביטוח כאמור (להלן – קופת ביטוח), לרבות תשלומים ששילם תוך שילוב של תשלומים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח בין אם יש בקופת ביטוח תוכנית לקיצבה ובין אם לאו, (להלן – תשלומי המעביד), יבואו במקום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד האמור בגין השכר שממנו שולמו התשלומים האמורים ולתקופה ששולמו (להלן – השכר המופטר), ובלבד שנתקיימו כל אלה … (בהמשך הצו יש פירוט לאחוזי ההפרשות, לא רלוונטי בשלב זה לדיון, הדגשה שלי א.ב)
סעיף 14 מימוש
ביום 15.5.02, מימש שר העבודה את הכוונה עליה הודיע בשנה שעברה כלהלן:
המשמעות הנובעת מההודעה הנ ל הינה:
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים במתכונתו הישנה קבע כי תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה יבוא במקום פיצויי פיטורים אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד או אם אושר כך על ידי שר העבודה.
כל האישורים שניתנו ע י השר עד 30.6.98 בטלים, החל מיום 1.6.02, לגבי כל עובד שעד 1.6.02 לא פעל לגביו המעביד בהתאם לאישור שניתן לאותו מעביד (למשל, המעביד לא ביצע הפרשות וניכויים בשיעור הנדרש שפורט באישור שניתן לאותו מעביד).
על מנת לפשט את תהליך קבלת האישור להפעלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין הוציא ביוני 98 שר העבודה דאז, אלי ישי אישור כללי המאפשר למעסיק הנוהג על פי ההנחיות המצויות בו להנות מתנאי סעיף 14 באופן אוטומטי מבלי צורך לפנות לשר העבודה. אחד התנאים ההכרחיים לקבלת האישור היה שההפרשה לפיצויים ותגמולים צריכה להתבצע בתוכניות למטרת קצבה (פוליסה לקצבה בחברת ביטוח או קרן פנסיה או שילוב בינהם).
כמו כן נקבע שעל המעסיק והעובד לחתום על הסכם בכתב שבו העובד מאשר את החלת סעיף 14 על הסכם העבודה בכפוף לכך, שהמעביד מוותר על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר פיצויים (למעט במקרים שזכות הפיצויים נשללה מתוקף פסק דין).