רשלנות רפואית, פירושה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה שלה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו. למשל: רישום תרופה שאינה מתאימה, בעוד כל רופא סביר לא היה רושם אותה בנסיבות המקרה, וגרימת נזק לחולה עקב נטילתה.
מתן טיפול או שירות רפואי ללא נקיטה במידת זהירות סבירה. תוצאה בלתי סבירה ו/או נזק (אשר יכול היה להימנע) הנגרם מקבלת טיפול על ידי רופא, מומחה רפואי ו/או מוסד רפואי, אשר לא נקטו בחובת הזהירות, יחשבו כרשלנות רפואית ויצטרכו עורך דין רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית עורך דין
דיני הנזיקין, ובתוכם עוולת הרשלנות, מאפשרים פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לגרום נזק לנפגע. הבחנה זו משמעותית בנוגע לתחום הרפואה כיוון שבאופן עקרוני מטרת הרופא היא לסייע ולא להזיק למטופל. עם זאת, אם תימצא רשלנות, יינתן פיצוי גם בהיעדר כוונה לגרימת נזק.
רשלנות רפואית הינה נגזרת "ספציפית" של עוולת הרשלנות הכללית כמשמעה בפקודת הנזיקין, שעניינה, מעשה או מחדל של רופא או מוסד רפואי, במהלך טיפול רפואי או בקשר עם טיפול רפואי.
טיפול רפואי או טיפול במוסד רפואי, כולל גם עובדים אחרים במקצועות הבריאות כמו, רוקחות, סיעוד (אחים ואחיות), לבורנטים, טכנאי רנטגן וכיוצא בזה.
בחוק זכויות החולה נקבעה החובה לכך שמטפל יתעד, את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה הרפואית. חובה זו חלה על כל מטפל ולא רק על רופאים ואחיות אלא על כל אחד מבעלי מקצועות הבריאות .
הרופא, מעצם תפקידו מוטלת עליו חובת זהירות מושגית לכל מטופליו, עליו לטפל בחוליו במיומנות המקסימלית ובשיקול הדעת הטוב ביותר בהינתן הנתונים בפניו. אך יש לציין, כי חובת הזהירות המושגית, איננה קמה בגין כל סיכון וסיכון, אלא, קמה רק בגין סיכונים בלתי- סבירים שכן, "אין דין שכל יצירת סיכון מטילה על אדם אחריות לכל תוצאה מזיקה שתיגרם בעקבותיה, אפילו אפשר לחזות תוצאה כזאת מראש. על כן, בית המשפט בוחן קיומה של חובת זהירות קונקרטית , דהיינו, אם המזיק הספציפי צריך היה לצפות לקיומו של סיכון לניזוק הספציפי בנסיבות המקרה הספציפי, העומד בפני בית המשפט.
עורכי דין רשלנות רפואית
נקבע בפסיקה כי "אין חולק שקיימת חובת זהירות של רופא או של כל מי שנמנה על הצוות הרפואי של בית החולים כלפי החולה, ברור לכל, כי במסגרת היחסים שבין רופא מטופלת- יולדת, ובמיוחד כאשר מדובר במטופלת הנמצאת בבית חולים בו עובדים הרופאים קיימת הן חובת זהירות מושגית והן קונקרטית של בית החולים והצוות הרפואי שבו, כלפי אותה מטופלת.
התנהגות המטפל הסביר:
בפסיקה נקבע כי כדי שרופא ייחשב כרופא סביר, החלטותיו ופעולותיו צריכות להיות מבוססות על ידע עדכני הנתמך בספרות מקצועית בניסיון קודם ובהתאם לנורמות המקובלות באותה עת בעולם הרפואי.
על כן, על מנת לדעת אם היתה הפרה רשלנית של חובת הזהירות ביחסי רופא- חולה על בית המשפט להבהיר מה היו המדדים המקובלים של חובה זו בעת מתן הטיפול הרפואי על ידי הרופא. רופא סביר הוא גם, רופא ששואל, חוקר , מברר ולא מסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובה נוספת כדי לאמת או לשלול ממצאים מסוימים שיש בהם כדי לסייע לאבחון נכון.
חובה נוספת שמוטלת על רופא בטיפול בחולה חובת ההתייעצות מומחים נוספים כאשר הבעיה אינה בתחום מומחיותו, כך שקבלת החלטה על סמך נתונים חסרים, שהיה ניתן וצריך לקבלת ולאתרם, עלולה להיות החלטה בלתי הולמת לפיה נתן יהא לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית. מכאן אנו למדים, שההתנהגות הרופא בהתאם לפרקטיקה המקובלת ואת זה קובע בית המשפט כאשר בוחן את הסטנדרט הטיפולי הרפואי הסביר בעת קרות ה "אירוע רשלני".
בבואו של רופא סביר לשקול בדעתו לבצע ניתוח בחולה, עליו לבחון היטב את הצורך הרפואי באותו ניתוח ולהיות משוכנע שצורך זה גדול יותר וחשוב יותר מהסיכון שקיים בעצם הניתוח. רק כאשר שוכנע הרופא הסביר כי בהעדר ניתוח מצבו הרפואי של החולה יחריף או שיסבול מכאבים אשר ימעיטו באיכות חייו, רק אז ייטול על עצמו את הסיכון שבניתוח עצמו.
השאלה אשר דיני ההתרשלות עונה עליה, היא אילו אמצעים צריכים כדי להבטיח את שלומו של הניזוק. לעניין זה יש להתחשב בהסתברות שהנזק יתרחש, להתחשב בהוצאות הנדרשות למנוע אותו, בחומרת הנזק, בערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק, ביכולת היחסית למנוע את הנסק.
הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת:
פעולתו של רופא או מטפל לא תיחשב כרשלנית, אם עשה אותה תוך התבססות על העדפת תפיסתה של אחת מבין האסכולות הרפואיות המוכרות בעת האירוע הרשלני- הכוונה הפרקטיקה שהיתה מקובלת עד לאירוע הרשלני.
מי שקובע את הפרקטיקה המקובלת הוא בית המשפט, אשר בודק האם החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, משמעו כי, הרופא חייב לבסס את החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם בהתאם לנורמות המקובלות באותו זמן לפני האירוע הרשלני.
עורך דין רשלנות רפואית בטיפול שיניים
עו"ד בוים הינו עורך דין תאונות עבודה בעל ניסיון רב בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בטיפול שיניים.
קיימת חשיבות רבה בפנייה מהירה לייעוץ מומחה בתחום, כאשר נכשל טיפול שיניים, באופן מיידי לאחר הטיפול ו/או תוך כדי טיפול עם גילויי הבעייה ו/או הנזק וזאת על מנת לקבל את ההכוונה המתאימה מול הגורם המטפל.
לצערנו, טיפולים פשוטים, כגון טיפולי שורש, סתימות או מורכבים יותר כמו שתלים וכתרים, עלולים להסתבך ולגרום לסבל רב למטופל.
תביעות טיפול שיניים :
- אי בדיקת עברו הרפואי של המטופל בכלל וטיפולי שיניים בפרט.
- ביצוע טיפול רשלני ו/או אי ביצוע טיפול נדרש ואי טיפול בבעיות הקיימות עד הסוף.
- כשלים בביצוע ההרדמה, מעקב רפואי, טיפול תרופתי תוך כדי ועקב הטיפול.
- אי תיעוד המהלך הטיפולי, תופעות לוואי, תגובה לטיפול על כל שלביו בהתאם לתוכנית הטיפולית אשר הוצעה.
- אי הצעת תוכניות חלופיות ובחירת האלטרנטיבות המקובלות.
- הפרשת דרישת הסכמה מדעת בהתאם לחוק זכויות החולה- אי קבלת הסכמה בכתב חתומה לאחר הסבר אודות הסיכויים והסיכונים של כל טיפול.
הניסיון מלמד, שייצוג משפטי באמצעות משרדנו, סייע ללקוחותינו במקרים רבים, לקבל את כל מה שמגיע להם.
