את המסע המשותף שלנו עם עמוס, שהתחיל מתביעה להכרה בתאונת עבודה בביטוח לאומי והסתיים בפסד דין תקדימי בהכרת התאונה על ידי בית הדין הארצי ושל דחייה בביטוח לאומי, אנחנו מתחילים דווקא מהסוף:
בית הדין הארצי הורה למוסד הביטוח הלאומי להכיר בתאונת הדרכים של עמוס כתאונת עבודה ולשלם לו תגמולים בהתאם, על אף שנפגע עת ששהה בימי מחלה !
עמוס עבד בדואר ישראל במשך מספר שנים.
במהלך עבודתו בחברה, ועם פרוץ מגיפת הקורונה לחיינו, נחשף עמוס לחולה קורונה מאומת ונאלץ לשהות בבידוד ביתי עד לחלוף הזמן אשר הורה מעסיקו.
המעסיק הנחה בצורה ברורה, כי אין להגיע לעבודה במידה ומופיעים ולו אחד מן התסמינים המזוהים עם מחלת הקורונה.
על כן, לאחר שסיים את תקופת הבידוד, נשלח על ידי מעסיקו לרופא המשפחה לשם הבאת אישור על כשירות לחזרה לעבודה, וזאת כתנאי לחזרה לעבודה ולשיבוץ חוזר במשמרות.
בעת נסיעתו לרופא, ובטרם חזרתו לעבודה, נפגע עמוס בתאונת דרכים אשר גרמה לו לשבר ברגלו ולכך שאינו יכול לשוב לעבודתו.
עמוס פנה אלינו לשם הכרה בתאונה כתאונת עבודה, ועל אף שהקריטריונים של המוסד לביטוח הלאומי מאוד נוקשים וקבועים- לקחנו על עצמנו את האתגר בידיעה שנשיג את המטרות של הלקוח שלנו בכל מחיר, גם בהגעה עד לבית משפט עליון ועד לניצחון !
המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונת הדרכים של עמוס כתאונת עבודה, עקב היותו של עמוס בחופשת מחלה באותם הזמנים.
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995,
מכירים בתאונה כתאונת עבודה רק אם אירעה תוך כדי נסיעה לעבודה/ חזרה מעבודה או תאונה אשר אירעה במהלך העבודה.
מאחר והתאונה אשר אירעה לו לא קרתה בזמן העבודה או בדרך לעבודה/מהעבודה כפי שחוק הביטוח הלאומי מחייב, נדחתה בקשתו להכרה בתאונה כתאונת עבודה.
אנחנו במשרד עורכי דין בוים ותומא, ידענו כי הצדק עימנו, וכי עלינו לעשות כל שניתן על מנת להפוך החלטה זו.
החלטנו לערער על ההחלטה בבית הדין, וזאת על מנת לוודא שעמוס יקבל את כל המגיע לו מהמוסד לביטוח לאומי לרבות הכרה בתאונה, תשלום דמי פגיעה ובהמשך אף תשלום קצבה בעבור נכות מהעבודה.
בבית הדין האזורי לעבודה נחקר עמוס רבות אודות השתלשלות האירועים, וכן נחקרו גם מנהליו לשם הבהרת התמונה.
הפסיקות בעולם המשפט הצביעו בצורה ברורה וחלקה כי נסיעה לרופא המשפחה אינה מהווה "פעולה נלווית לעבודה", אשר מזכה בהכרה בתאונה כתאונת עבודה.
יתרה מזאת, המקרה של עמוס הינו מקרה אשר היה חדש לעולם המשפט, שכן השלכותיה של מגיפת הקורונה העולמית הביאה אל בתי המשפט סוגיות רבות במספר במחלוקות אשר נוצרו בעקבות השלכות המגיפה, מתחומי החוזים, דיני עבודה, משפחה, נדל"ן ועוד.
דחייה בביטוח לאומי – האתגרים שעמדו לפנינו בדרך אל הניצחון היו רבים, אבל עניינו נשאו קדימה אל עבר מטרת העל של עמוס, אשר הפכה גם למטרת העל שלנו והיא הכרה בתאונה על אף הקשיים
בבית הדין האזורי לעבודה החליטו לדחות את תביעתנו בטענה עיקרית כי לא יתכן שכל נסיעה לרופא תוכר כתאונת עבודה.
לאחר שדחו את בקשתנו להכרה בתאונה של עמוס כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי, ודחו את הערעור שלנו בבית הדין האזורי, החלטנו להמשיך ולהילחם על הזכויות של עמוס, הלקוח שלנו, ולא לוותר.
הגשנו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בידיעה ברורה ושלמה שעמוס סומך עלינו, ואנחנו נייצג אותו בצורה הטובה ביותר, לשם השגת המטרות המשותפות שלנו.
בערעור התקבל הערעור שלנו בצורה תקדימית ונפסק כי תאונת הדרכים אשר אירעה לעמוס בדרכו לרופא לשם הוצאת אישור מחלה בנסיבות כפי שקרו אכן מזכה הכרה בתאונה כתאונת עבודה !!!
המשמעויות של הניצחון בעבורנו הן תחושת השליחות והאהבה למקצוע, אשר באות ליידי ביטוי בהילחמות חסרת פשרות בעבור כל לקוח ולקוח.
המשמעויות של הניצחון בעבור עמוס היו צדק, הכרה בתאונה כתאונת עבודה המזכה בתגמולי דמי פגיעה וכן המשך טיפול הולם בנזקי גופו אשר הוכרו לבסוף גם כנכות מעבודה וזיכו בתגמולים בשל כך.
